מקום בו קיים בין הצדדים הסכם בוררות שנוסח מלכתחילה, או גובש בהסכמה מאוחרת עם פרוץ הסכסוך, ניתן להעביר את הסכסוך להכרעה מחייבת בפני בורר. אלא אם הסכימו הצדדים אחרת, הבוררות אינה כפופה לדין המהותי, לדיני הראיות ולסדרי הדין בבתי המשפט. הליך הבוררות מסתיים בפסק בורר. פסק בורר שאושר בבית משפט מחייב וניתן לאכיפה כפסק דין של בית משפט, ובכלל זה גם בלשכת ההוצאה לפועל. לא ניתן לערער על פסק בוררות, אלא אך לבקש את ביטולו מחמת עילות הקבועות בחוק הבוררות. כחריג לכך, הצדדים רשאים להסכים מראש כי הבוררות תתנהל על פי הדין המהותי, הבורר ינהל פרוטוקול וינמק את פסק הבוררות, ואז ניתן יהיה לבקש בבית המשפט רשות ערעור על פסק הבוררות במידה ונפלה בו טעות מהותית, או לערער על פסק הבוררות בפני ערכאת בוררות.

במסגרת דיני האגודות השיתופיות קיימת מערכת בוררות מיוחדת, המכונה בוררות חוקתית, המוסדרת בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנוניהן של אגודות שיתופיות, במסגרתם ממנה רשם האגודות השיתופיות בורר, והערעור על הכרעתו נשמע בפני רשם האגודות השיתופיות.